Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 14a
לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד כָּל הַיּוֹם, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאכַל. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: וּמִי גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁמָּא יֹאכַל? וְהָתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ, שֶׁמָּא תָּמוּת אִשְׁתּוֹ. וְאִי מָיְיתָא אִשְׁתּוֹ עָבֵיד עֲבוֹדָה, וְלָא גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁמָּא יֹאכַל! אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא קָא אָכְלִי, הוּא נָמֵי לָא אָתֵי לְמֵיכַל, הָכָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָכְלִי — הוּא נָמֵי אָתֵי לְמֵיכַל.
Traduction
Rabbi Yehuda means to say that the High Priest does not serve for the entire day even though the Torah allows him to do so, due to a rabbinic decree lest he forget that he is an acute mourner and eat consecrated food forbidden to him. Rav Adda bar Ahava said to Rava: And did Rabbi Yehuda issue a decree lest he eat? But didn’t we learn in the mishna that Rabbi Yehuda says: The Sages would even designate another wife for him lest his wife die? And if his wife dies, he nevertheless performs the Temple service, and Rabbi Yehuda did not issue a decree lest he eat. That contradicts the other statement by Rabbi Yehuda that a High Priest may not serve for the entire day that he is an acute mourner. Rava said to him: How can these cases be compared? There, in the mishna, since it is Yom Kippur, when everyone does not eat, he too will not come to eat. However, here, during the rest of the year, when everyone eats, he too will come to eat. Therefore, a decree was issued.
Rachi non traduit
לומר שאינו עובד כל היום. עד הלילה אבל בלילה אם בא להקטיר חלבים ואימורים יקטיר:
גזירה שמא יאכל. כל היום אסור באכילת קדשים מן התורה אבל באנינות הלילה משנקבר המת ביום אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים והכי שמעינן ליה לר' יהודה במסכת זבחים (דף צט:) והכי קאמר רבי יהודה כל היום הוא באנינות ולא יקריב:
Tossefoth non traduit
שאינו עובד עבודה כל היום. וה''פ כל היום שוין אכילה להקרבה כמו שאינו אוכל כך אינו מקריב הא בלילה מקריב ואינו אוכל ולא גזרינן דילמא אתא למיכל דאנינות לילה דאבילות דרבנן והיא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה ולא הוה מצי לשנויי דכל היום אאינו אוכל קאי הא בלילה אוכל דהא ס''ל לר' יהודה בפ' טבול יום (זבחים דף צט:) דאנינות לילה דיום מיתה דאורייתא ודיום קבורה דרבנן והא דמסיק כל היום אבל לילה לא היינו דיום קבורה דאי דיום מיתה הא שמעינן ליה לרבי יהודה בפ' טבול יום דאנינות לילה דיום מיתה דאורייתא וא''כ ניגזור דילמא אתי למיכל מיניה:
וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת? וְהָא מִיגָּרְשָׁא! נְהִי דַּאֲנִינוּת לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ, אִטְּרוֹדֵי מִי לָא מִיטְּרִיד?
Traduction
The Gemara raises a question from a different perspective: And in a case like this, would the halakhic status of acute mourning take effect on him, considering that she is divorced? According to Rabbi Yehuda, the High Priest must give his wife a provisional divorce in which case she is no longer his wife and if she dies he is no longer obligated to mourn her. The Gemara answers: Although the status of acute mourning does not take effect on him, is he not troubled over the death of his wife? Therefore, according to Rabbi Yehuda, it is appropriate to prohibit his performance of the service on that day.
Rachi non traduit
והא מיגרשא. דהכי אוקימנא דאי חזי לה דמתה קדים ועייל לבית הכנסת ומשוי ליה לגיטא דההיא דמתה גיטא למפרע:
מי לא מיטרד. ובקדשים בעינן שמחה וגדולה דכתיב (במדבר ית) לך נתתים למשחה כדרך שהמלכים אוכלים (חולין קלב:):
מַתְנִי' כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם, וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטוֹרֶת, וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרֶגֶל. וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אִם רָצָה לְהַקְרִיב — מַקְרִיב, שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ.
Traduction
MISHNA: During all seven days of the High Priest’s sequestering before Yom Kippur, he sprinkles the blood of the daily burnt-offering, and he burns the incense, and he removes the ashes of the lamps of the candelabrum, and he sacrifices the head and the hind leg of the daily offering. The High Priest performs these tasks in order to grow accustomed to the services that he will perform on Yom Kippur. On all the other days of the year, if the High Priest wishes to sacrifice any of the offerings, he sacrifices them, as the High Priest sacrifices any portion that he chooses first and takes any portion that he chooses first.
Rachi non traduit
מתני' הוא זורק את הדם. של תמידין כדי שיהא רגיל ומזומן בעבודת יוה''כ:
ומטיב את הנרות. מדשן מן אפר הפתילות שכבו וכן כל יום ויום מטיבן בבקר שנאמר בבקר בבקר בהטיבו את הנרות וכל יום מקטירין קטורת בהיכל פרס בשחרית ופרס בין הערבים:
ושאר כל הימים אם רצה. להיטיב ולהקריב את כל קרבן שירצה מקריב ואין המשמר יכול לעכב על ידו:
מקריב חלק בראש. ראש הוא להקטיר ולהקריב כל חלק שיבחר:
ונוטל חלק. בחלוקת אכילת קדשים:
בראש. מנה יפה שיבחר לו:
גְּמָ' מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא, דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָא אָמַר: טָהוֹר שֶׁנָּפְלָה עָלָיו הַזָּאָה טִמְּאַתּוּ, הֵיכִי עָבֵיד עֲבוֹדָה!
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Who is the tanna who taught this mishna? Rav Ḥisda said: This mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, it is difficult. Didn’t Rabbi Akiva say: With regard to a ritually pure person upon whom a sprinkling of purification water fell, it renders him impure? This is based on the enigmatic principle with regard to the water of the red heifer: It purifies the ritually impure and renders impure the ritually pure. If so, how can the High Priest perform the Temple service? The High Priest is sprinkled with purification water on each of the seven days of his sequestering due to the possibility that he was impure with impurity imparted by a corpse. However, it is possible that he is ritually pure. If he is ritually pure, the sprinkling will render him impure.
Rachi non traduit
גמ' דרבי עקיבא. לקמן בשמעתין:
היכי עביד עבודה. כל שבעה הרי מזין עליו:
דְּתַנְיָא: ''וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא''. עַל הַטָּמֵא — טָהוֹר, וְעַל הַטָּהוֹר — טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִין אֶלָּא בִּדְבָרִים הַמְקַבְּלִים טוּמְאָה.
Traduction
As it was taught in a baraita that it is written: ''And the pure person will sprinkle it upon the impure person'' (Numbers 19:19); this emphasis that he sprinkles the water upon the impure person comes to teach that if he sprinkled on the ritually impure person, that person becomes pure; but if he sprinkled on the pure person, that person becomes ritually impure. This is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: These matters are stated to teach that it is considered sprinkling only if it is performed on items susceptible to impurity, whereas if the water was sprinkled on items not susceptible to impurity, it is not considered sprinkling.
Rachi non traduit
על הטמא טהור ועל הטהור טמא. אם הזה על הטמא נעשה טהור ואם הזה על הטהור נעשה טמא ויליף טעמא מעל הטמא יתירא כדמפרש לקמן:
וחכמים אומרים. על הטמא לדרשא אתא לומר שאין דברי הזאה אמורים אלא בדברים המקבלים טומאה אבל בדברים שאין מקבלים טומאה אין הזאה הניתזת עליהן קרויה הזיה ונפקא מינה שהשיריים שיש באזוב שירי פסולי הן ואין להכשירן להזות:
מַאי הִיא — כְּדִתְנַן: נִתְכַּוֵּון לְהַזּוֹת עַל הַבְּהֵמָה וְהִזָּה עַל הָאָדָם, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב — יִשְׁנֶה. נִתְכַּוֵּון לְהַזּוֹת עַל הָאָדָם וְהִזָּה עַל הַבְּהֵמָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב — לֹא יִשְׁנֶה.
Traduction
What is the halakhic implication of that statement? It is as we learned in a mishna: With regard to one who mistakenly intended to sprinkle purification water on an animal, which does not become impure when alive, but happened to sprinkle it upon an impure person, if water remains on the hyssop that he used to sprinkle the water, he should repeat the action and sprinkle the purification water on the person to purify him. Since the first sprinkling was onto a person, who can become impure, the water remaining on the hyssop may be reused, and it is not disqualified by improper use. However, with regard to one who intended to sprinkle purification water on a person but happened to sprinkle it upon an animal, even if water remains on the hyssop, he should not repeat the action. Since the first sprinkling was onto an animal, which cannot become impure, the water is disqualified by improper use, and may not be used in a second sprinkling.
Rachi non traduit
כדתנן נתכוון וכו' אם יש באזוב ישנה. כלומר ראויין השיריים להזות על אדם שצריך הזאה דלא נתכוון (לו) וחוזר ושונה ואין צריך לחזור ולהטביל:
לא ישנה. דנפסלו במלאכה דהזאה של בהמה אין הזאה עליה והוו להו כמים שנעשית בהן מלאכה:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ''וְהִזָּה הַטָּהוֹר עָלָיו'', מַאי ''עַל הַטָּמֵא''? שְׁמַע מִינַּהּ עַל הַטָּמֵא — טָהוֹר, וְעַל הַטָּהוֹר — טָמֵא. וְרַבָּנַן: הַאי לִדְבָרִים הַמְּקַבְּלִין טוּמְאָה הוּא דַּאֲתָא. אֲבָל הָכָא, קַל וָחוֹמֶר הוּא: אִם עַל הַטָּמֵא — טָהוֹר, עַל הַטָּהוֹר — לֹא כָּל שֶׁכֵּן!
Traduction
The Gemara analyzes the basis of the dispute: What is the reason for the opinion of Rabbi Akiva? Instead of writing: And the pure person will sprinkle it upon the impure person, let the Merciful One write in the Torah: And the pure person will sprinkle it upon him, and it would be clear that it is upon the aforementioned impure person. What is taught by the phrase: Upon the impure person? Learn from it that if he sprinkled on the impure person, that person becomes pure; but if he sprinkled on the pure person, that person becomes impure. And the Rabbis say with regard to that phrase: It comes to teach that it is only considered sprinkling if it is performed on items susceptible to impurity. However, here, with regard to sprinkling purification water on a pure person, it is derived through an a fortiori inference that he remains ritually pure: If the water falls on the impure person, he is pure; if the water falls on the pure person, all the more so is it not clear that he remains pure?
וְרַבִּי עֲקִיבָא? הַיְינוּ דְּקָאָמַר שְׁלֹמֹה ''אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי''. וְרַבָּנַן? הַהוּא לַמַּזֶּה וְלַמַּזִּין עָלָיו — טָהוֹר, וְנוֹגֵעַ בָּהֶן — טָמֵא.
Traduction
And Rabbi Akiva would respond to that a fortiori inference: That is what King Solomon said: ''I said I would become wise, but it eludes me'' (Ecclesiastes 7:23). According to tradition, even Solomon in his great wisdom could not understand the contradictory nature of the sprinkling of purification water that purifies an impure person and impurifies a pure person. And the Rabbis ascribe Solomon’s bewilderment to a different aspect of the halakha: The one who sprinkles the water and the one upon whom one sprinkles the water are pure; but one who touches the water unrelated to sprinkling is impure.
Tossefoth non traduit
למזה ומזין עליו טהור ונוגע טמא. תימה מזין עליו אינו טהור עד שיטבול ויערב שמשו יטהר וא''כ למאי הוה נוגע טמא טפי ממזין עליו וי''ל דה''ק מזין עליו ההזאה גורמת לו טהרה ונוגע מי חטאת גורמין לו טומאה אי נמי י''ל מזין עליו טהור היינו טהור שנפלו עליו הזאה דהוי טהור לגמרי:
וּמַזֶּה טָהוֹר? וְהָכְתִיב: ''וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו''. מַאי ''מַזֶּה'' — נוֹגֵעַ. וְהָכְתִיב ''מַזֶּה'', וְהָא כְּתִיב ''נוֹגֵעַ''? וְעוֹד: מַזֶּה בָּעֵי כִּיבּוּס בְּגָדִים, נוֹגֵעַ לָא בָּעֵי כִּבּוּס בְּגָדִים!
Traduction
The Gemara asks: Is the one who sprinkles the water actually pure? Isn’t it written: ''He who sprinkles the purification waters will wash his clothes, and he who touches the purification waters will be unclean until evening'' (Numbers 19:21)? The Gemara responds: What is the meaning of the term: He who sprinkles? It means: He who touches. But isn’t it written: He who sprinkles? And isn’t it written in the same verse: And he who touches? And furthermore, in that verse, one who sprinkles requires washing of his clothes, indicating a more severe level of impurity, whereas one who touches does not require washing of his clothes. Apparently, when it is written: He who sprinkles, it is not referring to one who touches.
Rachi non traduit
למזה טהור. דדריש הכי והזה הטהור אף לאחר שהזה קראו טהור:
אֶלָּא: מַאי ''מַזֶּה'' — נוֹשֵׂא. וְנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''נוֹשֵׂא'', מַאי טַעְמָא כְּתִיב ''מַזֶּה''? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָעֵינַן שִׁיעוּר הַזָּאָה.
Traduction
Rather, the Rabbis assert: What is the meaning of: He who sprinkles? It refers to one who carries the purification water. The Gemara asks: But if so, let the Merciful One write: One who carries; what is the reason that he who sprinkles is written if the reference is to carrying? The Gemara answers: This use of the term sprinkling to depict carrying teaches us that in order to become impure from carrying purification water, one must carry the measure required for sprinkling.
Tossefoth non traduit
מאי מזה נושא. וא''ת ומנא ליה לגמרא למעקר קרא ממשמעותיה לומר דמזה טהור ומזה דקרא היינו נושא אימר מזה ממש י''ל מדכתיב והזה הטהור אלמא דהמזה טהור ואף על גב דדרשינן מיניה טהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שהוא כשר בפרה י''ל תרתי שמע מינה:
אלא מאי מזה נושא. והא קמ''ל דעד דדרי כשיעור הזאה תימה לי א''כ מאי טעמא הדר ביה ממאי דאמר מאי מזה נוגע אי משום דקשיא ליה והכתיב נוגע והכתיב מזה ועוד מזה בעי כיבוס נוגע לא בעי כיבוס לימא הא דכתב נוגע ולא כתב ביה כיבוס היינו כי לא נוגע כשיעור הזאה ומזה דבעי כיבוס היינו כי נגע כשיעור הזאה ואין לתרץ דמש''ה לא מוקמינן ליה בנוגע וכדפריש משום דנוגע לא בעי כיבוס אפילו כי נגע בכשיעור מדכתיב והנוגע במי הנדה יטמא ולא כתב ביה כיבוס ומי הנדה משמע מים הראוין להזות שיש בהן כשיעור דהא ודאי ליתא דמי הנדה לא משמע הכי דאי לא תימא הכי א''כ כי פריך ונכתוב נושא מאי קא משני הא קמשמע לן עד דדרי כשיעור הזאה אכתי תיקשי לך ליכתוב והנושא מי נדה יכבס בגדיו דמי הנדה משמע שיש בהן כדי הזייה ועוד אי מי הנדה משמע דוקא שיש בהן כדי הזייה אם כן אין בהן כדי הזייה לא יטמא במגע כלל והא ליתא דבריש מסכת כלים משמע דמטמו במגע דתנן התם אבות הטומאות השרץ וכו' עד ומי חטאת שאין בהן כדי הזייה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע ואין מטמאין במשא ואין לתרץ דה''ק מאי מזה נושא אף נושא והוא הדין במגע דשקולין הן והי מינייהו מפקת דאם כן מאי פריך ולכתוב נושא לישני אי הוה כתב נושא הוה אמינא דוקא במשא ולא במגע להכי כתב מזה דהשתא אתי תרוייהו ועוד הלשון אינו משמע כן דקאמר עד דדרי כשיעור הזאה ולא קאמר עד דנגע כשיעור הזאה לענין כיבוס בגדים ונ''ל דלהכי לא אוקמא במגע ולענין כיבוס דא''כ הוה משמע במגע לענין כיבוס ובמשא טהור גמור והא לא אשכחן טומאה דלא מטמיא אלא במגע לענין כיבוס ובמשא טהורה אע''ג דשרץ מטמא במגע ולא במשא מ''מ לא בעי כיבוס להכי אוקמי במשא דבמשא בעי כיבוס ובמגע לא בעי כיבוס דאשכחן טומאה כיוצא בה דנבילה מטמא אדם ולא בעי כיבוס ובמשא בעי כיבוס אי נמי נ''ל דמי הנדה משמע הכי ומשמע הכי בין יש בהן כשיעור בין אין בהן כשיעור ולהכי לא מצי לאוקמא במגע דהא כתיב והנוגע במי הנדה יטמא ומשמע אפילו בכשיעור יטמא גרידא טומאה קלה בלא כיבוס בגדים והשתא נמי ניחא הא דקאמר עד דדרי כשיעור הזאה דאי הוה כתב והנושא מי הנדה יכבס בגדיו הוה אמינא בין יש בהן כשיעור בין אין בהן:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: הַזָּאָה צְרִיכָה שִׁיעוּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: הַזָּאָה אֵין צְרִיכָה שִׁיעוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר! אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר הַזָּאָה אֵין צְרִיכָא שִׁיעוּר, הָנֵי מִילֵּי אַגַּבָּא דְגַבְרָא, אֲבָל בְּמָנָא — צְרִיכָה שִׁיעוּר. דִּתְנַן: כַּמָּה יְהֵא בָּהֶן וִיהֵא כְּדֵי הַזָּאָה — כְּדֵי שֶׁיִּטְבּוֹל
Traduction
The Gemara asks: This works out well according to the one who said that sprinkling requires a minimum measure of water, as then the concept of a measure required for sprinkling has meaning. However, according to the one who said that sprinkling does not require a minimum measure of water, what can be said? There is no concept of a measure required for sprinkling. The Gemara answers: Even according to the one who said that sprinkling does not require a minimum measure of water, that applies only to the measure of purification water that must be sprinkled on the back of the impure man; any amount will suffice. However, in the vessel into which one dips the hyssop in order to sprinkle the water, a certain measure of water is required, as we learned in a mishna: How much water should be in the vessel so that it will be equivalent to the measure required for sprinkling? It must be equivalent to the measure required to dip
Rachi non traduit
הניחא למאן דאמר כו'. פלוגתא היא בזבחים בפרק התערובת (זבחים דף פ.):
אגבא דגברא. כל שהוא שנותן עליו מטהרו:
אבל במנא. שהוא מטבל ראשי גבעולי אזוב בו צריכה שיעור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source